עיקרי דבריו של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, בוועידת התחזיות 2014 של כלכליסט

עיקרי דבריו של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, בוועידת התחזיות 2014 של כלכליסט:

"התחושה שלי בשנה האחרונה היא שכולם נגד כולם. דיברו כאן על מחירי הדיור. האמינו לדבר אחד: אפשר ובקלות להוריד את מחירי הדיור והשאלה אם רוצים. אם לבנות דירה של 100 מטר עולה במקסימום פחות מחצי מיליון שח אז למה דירה כזו צריכה לעלות בין 1.5 לכמעט 3 מיליון ₪. מי לוקח את הדלתא הזאת? ואת הדלתא הזו ברובה לוקחת המדינה, לוקחת הממשלה באמצעות מיסים כאלה ואחרים. אם אנחנו רוצים להחזיק את הדור הבא והצעירים פה בארץ – אם הדבר הכי חשוב זה שיהיה להם תקווה ושהם ירגישו שיש להם תקווה – אז הדבר הראשון שחייבים לעשות פה ואפשר לעשות אם רוצים – זה לוותר על מיסים בסדר גודל של 10 מיליארד שקל.
"והנה בשבועות האחרונים אנחנו עדים לאיזו טעות של משרד האוצר – שהגרעון לא היה כזה גדול, ומישהו איכשהו החביא רזרבות כאלו ואחרות. אז בואו ניקח את הרזרבות האלה ונגיד לצעירים – אנחנו רוצים לעשות לכם את השינוי כאן ועכשיו. אבל בשביל לעשות שינוי חייבים לשלב ידיים. לצערי, ואני אומר את זה ממש בצער, בשנה האחרונה אתה לא חש בשילוב ידיים שהיה כאן בעבר. לא בין הממשלה לבין עצמה – אתם רואים את החיכוכים. כשאתה מנהל משא ומתן עם שר א', אתה יוצא עם התחושה ששר ב' יהיה נגד כי שר א' איתך. אתה רואה את הפקידים בינם לבין עצמם".
"ביחד, אני אומר את זה באמונה שלמה, ביחד – זאת לא מילה גסה. אנחנו מדינה קטנה. כולנו אוהבים את המדינה הזו. בואו נאחד כוחות ונחליט שהמשימה הראשונה היא להוריד את מחירי דירות והעדיפות הראשונה זה הצעירים שלנו".
"שמעתי גם מה צופן לנו 2014 ואולי 2015. אני חייב להודות שאני פחות אופטימי משר האוצר. בחודשים האחרונים אנו עדים לתופעה שקורמת עור וגידים של פיטורים של לא מעט עובדים. אתמול ישבתי בישיבה עם אחד הנציגים של אחת החברות והוא דיבר על פיטורים של 700-800 עובדים כי "אין לו ברירה" ואתה שומע את זה מכיוונים שונים. את הסימפטום הזה חשתי באותה המידה גם ב-2008. אמרתי אז שצפוי צונאמי כלכלי והרבה אנשים גיחכו. אני חושב שגם בעניין הזה – אפשר להתכונן לדברים ואפשר לאחד כוחות. ציין כאן המנחה שהשנה האחרונה הייתה שנת התאגדות של עובדים. עשרות אלפי עובדים התאגדו בהסתדרות כשהתחושה של כולם, ונפגשתי עם רוב נציגי אותם גופים, היא תחושה אחת. התחושה היא שהם לא מאמינים לממשלה. הם לא מאמינים שמישהו יעשה עבורם את השינוי והם אומרים 'אם לא ניקח את גורלנו בידינו אזי שום דבר לא ישתנה'. אני חושב שזו תופעה מבורכת של חלוקת המשאבים".
"אנחנו חייבים כלכלה טובה וכלכלה טובה היא כלכלה של איזונים. אנחנו – כעם, כמדינה, כאזרחים – חייבים להחזיר לעצמנו משהו אחד שאולי איבדנו ואולי הוא השורש של כל מה שקורה לנו. איבדנו את החמלה – אחד כלפי השני, איבדנו את התחושה של בואו ביחד, נאחד את כל הדברים האלה ונשתמש בהם לטובת המטרות – הפתרונות יגיעו. יש דברים שלוקחים מעט זמן ויש דברים שלוקחים יותר זמן אבל אם לציבור תהיה תחושה שרוצים לעשות למענו דברים – הוא יירתם".
"אני פונה מפה לראש הממשלה ולשר האוצר – תחזירו את הביחד – ממשלה, מעסיקים, עובדים – כולם ביחד למען מטרה אחת: מדינה טובה יותר וחברה צודקת יותר".